אתגרים מהממונים
 

חשוב לציין כי מנהיגים שעושים את המסע מגיבור למארח עושים שימוש בכוח מעמדם. הם צריכים לפעול בכל רמות ההיררכיה ; לרוב יותר קל לזכות בתמיכה וכבוד מהאנשים אותם הם מובילים מאשר מהממונים עליהם. רוב המנהלים הבכירים של היררכיות גדולות מאמינים בעליונותם הטבעית, המוכחת על ידי העמדה אליה הם הגיעו. הם מאמינים שהם בעלי מוטיבציה פנימית ויצירתיות שעולה על האדם ה"רגיל".
כאשר עולה הצעה לשימוש בהשתתפות כשיטה לאסוף תובנות ורעיונות לבעיה מורכבת, פעמים רבות ההנהלה הבכירה תחסום פעילויות שכאלה. הם מצדיקים את ההתנגדות שלהם באמירה שאנשים ישתמשו באפשרות הזאת לנצל את הארגון, או שהם יציעו רעיונות שלא קשורים לחזון הארגון, או שאנשים יפתחו ביטחון מופרז ויחרגו מתפקידם. למעשה, מנהלים בכירים רבים רואים בשילוב ומעורבות המערכת כולה איום לכוח ולשליטה שלהם. פעם אחר פעם הם יבחרו בשליטה, והכאוס שהשליטה תייצר, במקום להזמין אנשים לפתור בעיות קשות ומרכבות.  

מנהיגים אשר יודעים את הערך שבמעורבות והשתתפות, שסומכים על אלו אותם הם מובילים, נדרשים להגן באופן עקבי על הצוותים שלהם ממנהיגים בכירים שמתעקשים על שליטה וביורוקרטיה המגבילה את הפעילות ההשתתפותית, גם כאשר הפעילויות הללו מניבות תוצאות מצויינות. מוזר לאמר זאת, אבל יותר מידי מנהיגים בכירים בוחרים בשליטה מעל יעילות, הם מוכנים להסתכן בייצור עוד כאוס על ידי המשך מנהיגות של פיקוד ושליטה. 


 

 

הזמנת אנשים למעורבות מחודשת

 

אנשים המעוכבים בתפקידים מגבילים, שנקברו בהיררכיה, לבסוף ילבלבו ויתפתחו בחברת המנהיג המארח. עם זאת, לוקח זמן לעובדים להאמין שהבוס הזה הוא אחר, המנהיג הזה באמת רוצה שהם יתרמו. זה יכול לקחת בין 12 ל18 חודשים במערכת בה אנשים הושתקו בהכנעה על ידי מנהיגות אוטוקרטית. בימינו, רוב האנשים בוחרים בגישת- נחכה ונראה- כבר לא מעוניינים בהשתתפות בעקבות הזמנות עבר כוזבות, או כאלה שלא עירבו אותם בעבודה משמעותית. המנהיג צריך להוכיח את עצמו על ידי התעקשות עקבית שהעבודה לא יכולה להעשות, ובעיות לא יכולות להיפתר ללא המעורבות של כולם. אם המסר אמיתי, כן ועקבי אנשים לאט לאט חוזרים לחיים; אפילו אנשים שהתאבנו במשך השנים, כאלו שרק מחכים לפנסיה, עשויים להתעורר לחיים נוכח מנהיג שמעודד אותם ויוצר עבורם הזדמנויות לתרום.

 

המנהיג כמארח צריך להיות יוזם אירועים מיומן. הם מבינים שהארגון או הקהילה שלהם עשירה במשאבים, ושהדרך הטובה ביותר לגלות אותם היא לכנס אנשים מגוונים יחד בשיח משמעותי. אנשים שלא אהבו אחד את השני, אנשים שזילזלו והתעלמו אחד מהשני, אנשים שהרגישו שקופים, מוזנחים, מודרים-  אלו האנשים שיכולים לפרוץ את הקופסאות והתגיות ולהפוך לקולגות ואזרחים מעניינים ומעורבים. 

 

באירוח שיח משמעותי העניין הוא לא לגרום לאנשים לחבב אחד את השני או להרגיש טוב. העניין הוא לייצר אמצעים שיאפשרו לבעיות להפתר, לצוותים לתפקד טוב, ולאנשים להפוך לאקטיביסטים נמרצים. מנהיגים מארחים יוצרים שינוי ממשי על ידי הסתמכות על היצירתיות, מחוייבות ונדיבות של כולם, הם לומדים מניסיון אישי. תכונות אלו נוכחות כמעט בכל אדם וארגון. הם מייצרים הזמנות כנות, שואלים שאלות טובות, ובעלי האומץ לתמוך בלקיחת סיכונים ועריכת ניסויים.